"דורשין תחלות"
פלוגתא דתנאי, איכא דאמרי: "אין דורשין תחלות",
איכא דאמרי: "דורשין"; פירוש: תחלות המקרא הראשון, דאמרינן לגופיה,
איצטריך, ולא לדרשא, כגון בריש סנהדרין: "ונקרב בעל הבית,
וגו'" - הרי כאן ג' פעמים "אלהים".
ואיכא למידרשינהו כולהו התם למניינא,
ואסקי דאין דורשין תחלות, כלומר, המקרא הראשון :
"דורשי רשומות"
פירש רש"י ז"ל בפרק "חלק": "פסוקים דכתוב 'ואת' הרשום":
"דרך קצרה" - כיצד?
"ואהיה מאהל, אל אהל, וממשכן..." - צריך היה לומר:
"וממשכן, אל משכן", אלא שדבר הכתוב דרך קצרה.
מאימתי נידון הדבר
בקצרת? משיצטרך הענין לו ודאי:
דרך
התלמוד
לסדר יחד מאמרים מחכם אחד, אף על גב דלא שייכי
אהדדי. ועיין באות [מ']:
"מימרות":
דרך הברייתות למדרש מחד קרא כמה דרשות, אף על גב דלא נפקא
ליה מהך קרא אלא חדא, ואידך, מקרא אחרינא נפקי, אלא אגב ריהטא,
דריש כולהו מחד קרא: